רוכשי דירה "רדפו" אחרי חברת הבנייה והתחננו שתתקן את הליקויים שהתגלו בדירתם החדשה. משהותשו לחלוטין הם נאלצו לפנות לבית המשפט.
בני זוג רכשו במרץ 2010 דירת קבלן חדשה במודיעין מחברת "פרץ בוני הנגב". שנתיים לאחר מכן הם נכנסו לדירה וגילו בה בעיות רבות, אך פניותיהם לחברה לא זכו למענה הולם. לאחרונה, תביעתם נגד החברה התקבלה והשופטת אורית חדד מבית המשפט השלום באשקלון חייבה אותה לשלם לשניים פיצויים גבוהים תוך העברת ביקורת על התנהלותה הכושלת.
עם קבלת הדירה גילו הרוכשים חסרים רבים, אי התאמות וליקויים. בכתב התביעה שהגישו בפברואר 2015 הם טענו כי פניותיהם לנתבעת נענו באופן חלקי ביותר, תוך זלזול מופגן בדרישותיהם, וכי התיקונים שבכל זאת בוצעו היו קוסמטיים ולא הובילו לפתרון מלא.
עם הזמן אף התגלו ליקויי בנייה נוספים וחמורים, הכוללים בין היתר בעיות ניקוז ורטיבות – החמור שבהם הוא נזילה מהמרפסת לכיוון דירת השכנה מתחת. הם פנו בעניין לחברה הקבלנית אולם לטענתם, היא לא תיקנה את הליקויים למעט מספר עבודות חלקיות שהעלימו את הבעיות באופן זמני.
התובעים הגישו חוות דעת שמאי שהעריך את הנזק ב-73,000 שקל. יחד עם פיצוי על עוגמת הנפש הם תבעו כ-160,000 שקל או לחילופין – שבית המשפט יחייב את החברה לתקן את הליקויים הנטענים.
מנגד טענה החברה כי כל תלונות התובעים במהלך שנת הבדק נבדקו על ידה בקשב רב. היא ערכה מספר ביקורים בדירה, במסגרתם נרשמה כל תלונה ונבחנה על-ידי צוות מקצועי, וככל שהתברר כי תיקון כלשהו נדרש, בוצע הדבר על פי הוראות חוק המכר.
עוד הדגישה החברה, כי רובם המכריע של הנזקים נגרם עקב שיפוץ פרטי שבוצע על ידי התובעים לאחר מסירת הדירה, וכי בהסכם נקבע מפורשות שאין לה כל אחריות על נזקים או אי-התאמות שמקורם בעבודות עצמאיות של הרוכשים.
כנגד חוות דעתם של התובעים הגישה החברה חוות דעת מומחה מטעמה המעריך את גובה הנזק שנותר בדירה ב-2,250 שקל בלבד.
הוטרחו שלא בצדק
נוכח הפערים בין חוות הדעת מינתה השופטת חדד מהנדס מטעם בית המשפט, אשר קבע כי עלות היקף הנזק היא 33,100 שקל, רובו עקב נזילות וליקויים במרפסת.
השופטת הדגישה כי התובעים עשו נסיונות "כנים וממושכים" במטרה "להביא לתיקון הנזקים על-ידי החברה". שוב ושוב הם פנו לנציגיה וניסו לגרום לה לשנות את עמדתה ולפתור את הבעיות במלואן אלא שהחברה המשיכה בשלה, מה שהותיר את התובע – שהתנהל מולה – "מוטרח ומותש", כלשונה.
"המתנה כה ממושכת", כך ציינה, "תוך פניות חוזרות ונשנות מצדיקה בהחלט בנסיבות העניין קביעה לפיה הנתבעת החמיצה את זכותה לתיקון הנזק בעצמה", כתבה השופטת וקבעה כי בנסיבות המקרה נכון יהיה לתת לתובעים פיצוי כספי.
בתוך כך השופטת מתחה ביקורת חריפה על התנהלות החברה שהביאה את התובעים לנהל הליך משפטי מיותר. "התובעים הוטרחו, שלא מחמת צידוק זועק, לנהל הליך משפטי מלא שבכללו 4 דיונים ובעוד הנתבעת מוסיפה ומקשה במהלכו", כתבה.
בסופו של יום פסקה השופטת חדד כי החברה תשלם לתובעים 51,823 שקלים בגין הליקויים (הסכום שהמליץ המומחה בצירוף תוספת 10% פיקוח הנדסי ו-25% עלות קבלן חיצוני) בתוספת 7,000 שקלים בגין עוגמת נפש, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 10,950 שקלים. בסיכום הכולל החברה חויבה לשלם כ-70,000 שקל.
ב"כ התובעים: עו"ד חופני בר ששת
ב"כ הנתבעים: עו"ד ג. טננבאום
עו"ד יונתן סעידי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.